פסק-דין בתיק תא"מ 18352-04-11 - פסקדין

מבוא

בפניי תביעה כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבעים, עורכי דין במקצועם, בגין הפרת חובות מקצועיות והפרת הסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים.

ב"כ הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן לפי כתבי הטענות על נספחיהם, ולפי סיכומיהם בכתב.

טיעוני הצדדים

טוענת התובעת כי, במהלך חודש יולי 2008, פנתה היא לנתבעים, עורכי דין במקצועם, על מנת שאלה ייצגו אותה בעניין הסדרת חוב הוצל"פ ופסק דין הצהרתי, תוך שמירה על זכויותיה בדירה הרלבנטית, וביום 2/7/08 הוסכם בין הצדדים כי, בתמורה לשירותים אלה של הנתבעים תשלם התובעת לידיהם שכ"ט בסכום של 15,000 ש"ח ומע"מ כדין, התחייבו הנתבעים להוציא אותה כחייבת מתיק המשכנתא, בהסתמך על פסק דין מבית הדין הרבני אותו הציגה לנתבעים, לפיו נקבע כי בעלה הוא אשר נושא בכל החובות בגין דירת המגורים של הזוג. לטענתה, כשבוע לאחר החתימה על ההסכם הנ"ל, ביקשו ממנה הנתבעים לשלם להם סכום נוסף, בסך של 5,000 ש"ח, לצורך טיפול בבקשתה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו, לא יוציאו מיטלטלין מבית אמה, וכעבור חודשים, שוב ביקשו ממנה הנתבעים לשלם להם פיקדון בסך של 10,000 ש"ח, לצורך פניה לוועדה הבין משרדית, בעניין הסדרת החוב. משהרגישה כי הנתבעים אינם מטפלים כראוי בענייניה, ביקשה התובעת להחזיר לה את כספה, והנתבעים החזירו לה אך את סכום הפקדון, בסך של 10,000 ש"ח. עוד טענה התובעת כי, מברור שערכה במשרדי ההוצל"פ התברר כי, לא הוגשה כל בקשה בתיק שבעניינה, וכי פסק הדין ההצהרתי אינו מתייחס כלל לתובעת אלא לאמה. לטענתה, אין ליתן להסכם שכר הטרחה מיום 2/7/08 כל משקל, מאחר והיא אינה יודעת קרוא וכתוב בשפה העברית. עוד טענה כי, מלבד משלוח שני מכתבי דרישה לבעלה של התובעת, והגשת בקשה בעניין עיכוב יציאה של הבעל מן הארץ, לא נעשה דבר על ידי הנתבעים, המצדיק גביית שכר טרחה גבוה כל כך, כפי ששולם על ידה.     

הנתבעים מכחישים טענות התובעת וטוענים כי פעלו בנאמנות ובמקצועיות וכי מלאו עד תום את חובתם המקצועית כלפי התובעת. לטענתם, במסגרת ההסכם שנחתם בין הצדדים, נקבע כי הנתבעים ינסו לטפל בהוצאת התובעת מהחוב לבנק ירושלים, ללא כל התחייבות להוצאתה. במסגרת הפעולות שבצעו הנתבעים, הם פנו במכתב דרישה לבעלה של התובעת, על מנת שזה יקיים אחר חלקו בהסכם הגירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני. במקביל, פנו הנתבעים אל ראש ההוצל"פ בבקשה לביטול כינוס הנכסים שהוטל על התובעת. במהלך חודש יולי 2008 התנהלו מגעים בין הנתבעים לבין בעלה של התובעת, וגובשה טיוטת הסכם, אשר עיקרו העברת הזכויות בדירה על שמה של התובעת, אך המגעים לא הבשילו לידי הסכם, לטענת הנתבעים, לאור התנגדותה של באת כוחו של הבעל. ביום 21.07.08 דחה ראש ההוצל"פ את הבקשה לביטול כינוס הנכסים, וביום 11.08.08 נפתח, באמצעות הנתבעים, תיק הוצל"פ כנגד הבעל בגין חוב מזונות ואי קיום ההסכם, שנחתם בין הצדדים, וכן הוגשה בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, כנגד הבעל. ביום 15.09.08, נחתם בין הצדדים "הסכם המשך" להסכם שכר הטרחה שנחתם ביום 02.07.08. במסגרתו סוכם בין הצדדים כי הנתבעים יפנו לבנק למשכנתאות בניסיון להקל על תנאי המשכנתא, כך שהתובעת תוכל להמשיך להתגורר בבית. בהתאם, טיפלו הנתבעים במשלוח מכתבי דרישה לבנק וטיפול בתכתובת שונה לצורך הגשתה של הבקשה בבנק. בנוסף, הועברו על ידי הנתבעים לבנק סך של 3,600 ש"ח וסך של  210 ש"ח, עבור חקירת אוצר ודפי חשבון, אשר נדרשו על ידי הבנק לצורך דיון בבקשת התובעת. ביום 02.11.08 הודיעה התובעת לנתבעים על רצונה להפסיק את כל ההליכים ולאחר שהוסבר לה משמעות הדבר, על ידי הנתבעים, היא כתבה, ביחד עם אחותה, את המכתב מאותו יום. בנוסף, קיבלה התובעת, באותו מעמד, בהתאם לדרישתה, את הפיקדון בסך 10,000 ש"ח שהועבר לנתבעים על ידה. בעניין פסק הדין ההצהרתי - לטענת הנתבעים, הטיפול בנושא פסק הדין ההצהרתי, אשר בגינו שילמה אחות התובעת סך של 5,000 ש"ח, בוצע במלואו עד לקבלת פסק דין.

דיון והכרעה

הסכם שכ"ט נחתם בין הצדדים ביום 2/7/08 ( נספח א' לכתב ההגנה ). טענת ב"כ התובעת, בסיכומיו בכתב ( סעיף 4 לסיכומים ), לפיה, אין לייחס להסכם זה משקל, מכיוון והתובעת אינה דוברת השפה העברית, דינה לדחייה, מכיוון והיא לא נטענה בכתב התביעה או במהלך הדיון שהתקיים ביום 26/9/11, כך, שהמדובר בהרחבת חזית, מה גם ולא הוגשה כל ראיה להוכיח כי התובעת חתמה על ההסכם הנ"ל מבלי שהיא תבין את תוכנו.

לפי ההסכם הנ"ל, התחייבה התובעת לשלם לנתבעים שכר טרחה בכום של 15,000 ש"ח ( סעיף 1 להבכם ), עבור טיפולם בעניין חוב הוצל"פ המגיע לבנק ירושלים ( להלן - " הבנק" ). בין הצדדים נחתם הסכם נוסף, מיום 15/9/08 ( נספח י' לכתב ההגנה ), לפיו, הנתבעים התחייבו לטפל בעניינה של התובעת מול הבנק, בניסיון להגיע להסדר לפריסת חוב המשכנתא לתשלומים או להארכת תקופתו, כאשר הוסכם כי התובעת לא חייבת לשלם לנתבעים שכר טרחה בנוסף לסכום ששילמה במסגרת ההסכם הקודם, מיום 2/7/08 ( פרק המבוא להסכם מיום 15/9/08 ). הנתבעים טוענים כי ביום 2/11/08 פנתה הנתבעת, יחד עם אחותה, למשרדם, והודיעה לנתבע 2 על רצונה להפסיק את כל ההליכים, חרף ההסבר שנמסר לה על ידו של הנתבע הנ"ל, באשר למשמעות החלטתה הנ"ל ( סעיף 5 כ' לכתב ההגנה ), והתובעת, באמצעות אחותה, ערכה את את בקשתה זו בכתב ( נספח יז לכתבההגנה ). בבקשה זו ציינה התובעת, בין היתר, כך:

" אני מודה ...על עבודתך ומבקשת ממך ליבדוק את האפשרות להחזיר לי 10,000 ש"ח ששילמתי בקשר לדירה לאחרונה...".

הצהרתה הנ"ל של התובעת, לפיה, היא מודה לנתבעים על עבודתם, מחזקת את טענת הנתבעים, כי השירות שהם סיפקו לתובעת היה מקצועי וכי הם ביצעו את תפקידם בנאמנות. התובעת לא מציינת, במכתבה הנ"ל, כל טענה כנגד טיב השירות שהיא קיבלה מהנתבעים, בניגוד לנטען על ידה בכתב התביעה. ואם לא די בכך, הרי שהתובעת, אשר ביקשה, במכתבה הנ"ל, להשיב לידיה את הסכום של 10,000 ש"ח שהפקידה בידי הנתבעים לשם העברתו לבנק, לפי דרישתו של זה, לא מבקשת, באותו המכתב לעיל, כי הנתבעים יחזירו לה את שכר הטרחה, כולו או חלקו, שהיא שילמה להם, במסגרת ההסכם מיום 2/7/08, בטענה כי הנתבעים שהשירות שניתן לה על ידם היה חלקי ולא מקצועי, או בטענה כי שכר הטרחה ששולם, כאמור, היה מופרז לנוכח השירות שהנתבעים סיפקו לה. העדר טענה או בקשה של התובעת כנגד הנתבעים, במכתבה הנ"ל, אך מחזק את גרסתם של אלה, לפיה, השירות שסיפקו לה היה מקצועי, אמין ובאופן המצדיק את שכר הטרחה עליו הוסכם, כאמור.

אציין כי, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהנתבעים נענו לבקשת התובעת, והחזירו לידיה, ביום 3/11/08, את סכום הפקדון, בסך של 10,000 ש"ח ( סעיף 3 לסיכומי התובעת בכתב, וכן קבלה והעתק שיק לפקודת התובעת, נספח יט לכתב ההגנה ), לאחר קיזוז סכומים שהם שילמו בשמה במסגרת הליכי ההוצל"פ, בסך של 3,810 ש"ח, זאת בהסכמת התצובעת עצמה, כפי שתיעדה אותה בעמוד 2 למכתבה מיום 2/11/08 ( נספח יז לכתב ההגנה ). החזר סכום הפקדון, יממה אחת לאחר דרשית ההחזר של התובעת, אך מלמדת כי הנתבעים שיתפו פעולה עם התובעת, טיפלו בעניינה כראוי, ונענו לפניותיה באופן מיידי וללא דיחוי.

ב"כ התובעת טוען, בכתב התביעה, כי מבדיקה בתיק ההוצל"פ הוברר כי הנתבעים לא הגישו כל בקשה בעניינה של התובעת ( סעיף 7 לכתב התביעה ), ובסיכומיו בכתב טען כי, כל אשר עשו הנתבעים היה שילחת דרישה ורישום טופס לעיכוב יציאה כנגד בעלה של התובעת, וקיום שיחת טלפון עם נציגי הבנק ( סעיף 7 לסיכומים ), ובהתחשב בההיקף המצומצם האמור של הפעולות שננקטו ע"י הנתבעים, יוצא כי שכר הטרחה שהם קיבלו מהתובעת הינו מופרז, ולכן, יש להורות להם להחזיר את הסכום ששולם . טענה זו, להיקף המצומצם של הפעולות שביצעו הנתבעים בעניינה של התובעת, דינה להידחות, שכן, הנתבעים פירטו, בכתב ההגנה וכן בסיכומיהם, את הפעולות הרבות שבוצעו על ידם, במסגרת השירות שסיפקו לתובעת, ואלה הן:

פנייה בכתב לבעלה של התובעת, מיום 6/7/08, בדרישה לקיים את חלקו לפי הסכם הגירושין, שקיבל תוקף של פסק דין, ולפיו, הוא נושא בכל חוב המשכנתא, לאחר שהיא וויתרה על זכויותיה בדירה ( נספח ג' לכתב ההגנה ). פנייה זו של הנתבעים לבעלה של התובעת הייתה, איפוא, מספר ימים לאחר חתימת הסכם שכר הטרחה מיום 2/7/08, דבר המפריך את טענתה של זו לכך שהטיפול של הנתבעים היה לקוי ולא מקצועי.

הנתבעים הגישו בקשה ליו"ר ההוצל"פ, מיום 7/7/08 ( נושאת חותמת מיום 13/7/08 ), לביטול כינוס נכסים ( נספח ד' לכתב ההגנה ). עינינו הרואות כי הליך זה ננקט ע"י הנתבעים בסמוך מאוד לאחר שהם קיבלו על עצמם את ייצוגה של התובעת. כמו כן, הליך זה מפריך, במובהק, את טענתה הנ"ל של התובעת, לפיה, לא הוגשה כל בקשה בתיק ההוצל"פ.

הנתבעים ניהלו מו"מ עם בעלה של התובעת, מר איסקוב אליק, עד לגיבוש טיוטת הסכם, להעברת כל הזכויות בדירה לזכות התובעת, זאת בכפוף להסכמת הבנק. טענה זו של הנתבעים נתמכת בטיוטת ההסכם שצורפה לכתב ההגנה ( נספח ה' לכתב ההגנה ). לציין כי טענת הנתבעים, לפיה, המו"מ, שהבשיל לכדי טיוטת הסכם, התקיים בחודש יולי 2008, היינו, בסמוך מאוד לאחר פניית התובעת אליהם לייצגה בעניין זה, לא נסתרה בראיה אחרת מאת התובעת. הדבר אף נתמך בראיה נוספת, היא מכתבה של באת כוחו של מר איסקוב אליק, עו"ד מאירה אזרד, מיום 20/7/08, המבקשת מהנתבעים לפנות אליו אך באמצעותה, וכן מציינת שם כי ההסכם כפי שנוסח אינו ממצה. מסמך זה מוכיח כי הנתבעים אכן ניהלו מו"מ עם בעלה של התובעת, בניסיון להגיע להסדר בין הצדדים, וכי מו"מ זה התקיים בחודש יולי 2008, היינו, מייד עם פניית התובעת אליהם לייצגה. הראיות הנ"ל מפריכות את טענת התובעת, לפיה, הנתבעים לא ביצעו כל פעולה בעניינה של התובעת, מלבד דרישה לבעלה והגשת טופס עיכוב יציאה מן הארץ כנגדו, ושיחת טלפון עם הנציגי הבנק.

הנתבעים נקטו, ביום 11/8/08, בהליך של פתיחת תיק הוצל"פ, כנגד בעלה של התובעת, לגביית חוב מזונות וחוב בגין הפרת ההסכם שנחתם בין בני הזוג. בתמיכה, צירפו הנתבעים את מסמכי פתיחת תיק הוצל"פ ( נספח ח' לכתב ההגנה ). משום מה, התובעת לא התייחסה להליך זה, בכתב התביעה או בסיכומיה בכתב.

בחודש אוגוסט 2008 הגישו הנתבעים בקשה לעיכוב יציתאו של בעלה של התובעת מהארץ, עקב חשש כי יימלט. הבקשה נתמכה בתצהיר של התובעת, עליו חתמה בפני הנתבע 2 ביום 3/8/08, ובית המשפט נענה לבקשה זו, בהחלטה מיום 12/8/08 ( ראה נספח ט' לכתב ההגנה ).   

לטענת הנתבעים, משלא הועילו ההליכים הנ"ל, בהם נקטו כנגד בעלה של התובעת, הם הציעו לתובעת לטפל בעניינה מול הבנק, במטרה להקל בתנאי התשלומים ולאפשר לה להמשיך להתגורר שם ללא חשש לפינוי ( סעיף 5 י' לכתב ההגנה ). על מנת לאפשר להם לייצגה בהליך זה, היא חתמה על הסכם שני, מיום 15/9/08, כאשר הוסכם כי הדבר הינו ללא תשלום שכר טרחה נוסף. הסכם זה ( נספח י' ) מחזק את גרסת הנתבעים, לפיה, הם נקטו בהליכים הן כנגד בעלה של התובעת, והן לעניין חוב המשכנתא, מול הבנק.